היה חי אדם בריא עד שהלך לרופא.

שווה לקרוא!

האיש הגיע לגיל 70 בבריאות שלמה. לעולם לא אושפז בבתי חולים, לא נטל כל תרופה ושמר תמיד על אורח חיים בריא.
עד שבני המשפחה, אמרו לו:
הגעת לגיל 70, הגיע הזמן שתעבור איזה צ'ק אפ רפואי.
בשביל מה? אני מרגיש טוב מאוד.
דווקא עכשיו, כשאתה מרגיש טוב וצעיר, זה הזמן לעבור בדיקות כדי למנוע בעיות בעתיד.
אז הוא הלך לבקר את רופא המשפחה.

הרופא לפי כל הכללים של הרפואה הטובה שלח אותו לבדיקות שגרתיות של:
• דם, שתן , צילומי רנטגן, אולטרה-סאונד
• וכל מיני בדיקות שנכללות בסל של קופת חולים.
אחרי שבועיים הרופא מסר לו שמצבו טוב, אבל היו כמה סטיות קטנות בבדיקות שהיה צורך
לשפר ולאזן אותם.
אז רשם לו :
• תרופה בשביל הכולסטרול,
• תרופה בשביל הלב ,
• תרופה כדי למנוע עליות ברמת הסוכר,
• תרופה נגד אלרגיות ,
• תכשיר בשביל לשמור על רמת ויטמינים הרצויה
• תרופה נגד ללחץ דם.
• תרופה כדי להגן על רירית הקיבה בגלל שמספר התרופות היה גדול.
הלך לבית מרקחת והשאיר שם חלק נכבד
מהפנסיה שלו בשביל כמה קופסות מעודנות בצבעים שונים.
עם הזמן, בגלל שלא היה מסוגל להיזכר אם הכדור הירוק הוא לאלרגיה,
אם לקחת אותו לפני או אחרי הכדורים לקיבה
והכדור הצהוב ללב היה צריך לקחת באמצע או אחרי הארוחות,
הוא חזר לרופא להתייעץ.
הרופא אחרי שכתב לו הוראות מסודרת לנטילת התרופות ומשום מה מצא אותו מעט מתוח וגם מדוכא והוסיף תרופות נפשיות.
ביום ההוא כשנכנס לבית מרקחת התקבל בחביבות מצד כל הרוקחים בהיותו לקוח מועדף.
אפילו כפיים מחו לו כשנכנס.
אבל האיש לא הרגיש יותר טוב עם התרופות.
נהפוך הוא, כל יום הרגיש גרוע יותר.
הוא סידר לו במטבח מדף מיוחד לתרופות וכמעט לא עזב את הבית
משום שהתדירות לקיחת כדורים לא אפשרה לו לעזוב את הבית להרבה זמן,
אחת החברות, היצרנית של מספר תרופות שהוא השתמש, החליטה למנות אותו גם כלקוח מועדף וקיבל מהן:
מד חום ,עט עם הלוגו של המפעל
10 צנצנות סטריליות לבדיקת תרבית שתן.
המזל לא שיחק בימים ההם לצדו. יום אחד חלה בשפעת, השכיבו אותו במיטה כמו תמיד,
נתנו לו תה ו"גוגל-מוגל" אבל הפעם הזמינה גם רופא לביקור בית.
הרופא אחרי שבדק אותו אמר שזו הצטננות פשוטה ורשם לו
תרופה נגד הצטננות
אנטיביוטיקה כדי להיות זהיר ובטוח.
הוא התחיל עכשיו גם לקרוא ההוראות השימוש של התרופות ובהן אזהרות:
הוראות נגד תופעות לוואי,
אינטראקציות עם תרופות אחרות,
ומה שקרא היה איום ונורא.
חוץ ממוות פתאומי היו גם אפשרויות של
הפרעות בקצב הלב,
דימומים ממערכת העיכול,
בחילות,
יתר לחץ דם,
אי ספיקה כלייתי,
שיתוק,
כאבי בטן עיוותיים,
שינוי במצב הנפשי
הוא מאוד נבהל וקרא לרופא.
הרופא אמר לו שלא ישים לב למה שכתוב.
חברות התרופות כותבים הדברים האלו כדי להגן על עצמן בפני תביעות משפטיות.
הרגע, אל תתרגש, אמר הרופא ורשם לו
נרות הרגעה.
כל פעם שהוא היה מקבל את דמי הפנסיה,
היה תיכף הולך לבית מרקחת.
המצב הזה גרם לו להרגשה מאוד לא טובה
והרופא המסור היה מוסיף עוד כמה תרופות.
הגיע הזמן שלא היו מספיקות שעות היום בשביל לקחת כל התרופות,
כמעט ולא ישן מרוב דאגות,הקריאה של הפרוספקטים עשתה לא כל כך רע,
שיום אחד מת המסכן.
היו הרבה אנשים בלוויה שלו.
הרוקח היה מי שהכי בכה מכולם.
למשפחה הייתה נחמה אחת,
לפחות שלחו אותו בזמן לרופא,
אם לא – היה מת הרבה יותר קודם.

האם הסיפור נשמע לכם מציאותי?

לא יודעת למי לתת קרדיט על התוכן, מצאתי אותו ברשת.

שמרו על עצמכם ועל יקיריכם❣️