אם לא צפיתם בכתבה כאן 11 אזרח גואטה, כדאי מאוד, תעשו חפוס "אזרח גואטה"

****
הסדק באמון במערכת הבריאות הוא עמוק לפחות אצלי.
זה התחיל מלפני כמה שנים ובשנתיים האחרונות
נהיה ממש שבר שלא ניראה שבקרוב אם בכלל יתאחה.

***
זה התחיל בשנת 2016 כשמחלה מוזרה ונדירה תקפה אותי.
עד אז הייתי אדם בריא (על פניו), ולא נטלתי אף כדור באופן קבוע.
שבוע אחד בלבד הפריד בין הלפני לאחרי.

חודש וחצי של אשפוז ומשם נפתח פרק חדש בחיי.
החיים לא חזרו למה שהיו קודם וטוב שכך.

בשחרור מבי"ח נאמר לי שאהיה תלויה בסטרואידים עוד שנים רבות,

"אבל זה לא נורא", אמרה לי הרופאה.
חזרתי הביתה עם 5 סוגים תרופות! ואני בת 48!

בתור אחות ותיקה ומבינה דבר או שניים איך עובדות התרופות,

היה לי ברור שלא מחכה לי עתיד ורוד
והלו"ז שלי יהיה מסודר עד מלא בביקורים לרופאים.

כבר קיפלתי אצבעות לכמה מומחים אצטרך לקבע תור.
כל אחד יביא לי כמה מרשמים ועימם גם ה"מתנות"
כחלק מתופעות הלוואי.

הראשונים יהיו לי (לפי התופעות הלוואי של סטרואידים):
1. רופא סכרת
2. רופא לחץ דם
3. גסטרו

שלושת הראשונים כבר ידאגו לקולגות שלהם :). וכך גם לחברות התרופות.

אז באותה תקופה עוד לא הבנתי את הקשר בין הרופאים לרווחים של פארמה

ועד כמה הם מחויבים אליה ומשרתים אותה ולא את המטופל

(כן הייתי מאמינה בעומק לבי במערכת בה עבדתי).

מהר הבנתי שאין קשר בין התרופות לריפוי הגוף או נפש.

הן לעולם לא ירפאו אתכם, אלא רק ישתיקו סימפטומים.

הרופא לא מתעסק בכלל בשורש הבעיה, זה לא מעניין אותו,

כמו גורמים נפשיים, תזונתיים, אנרגטיים…
הוא לא למד את זה. מעניין למה.